מטופלים מגיעים לקליניקה עם תופעות של פסיכוזה, דיכאון קליני, התקפי חרדה ומצבים של התמוטטות עצבים (תופעה הראויה לפוסט נפרד).
לחץ בעבודה מהווה קול קורא לטיפול. להתייעצות ולטיפול פסיכולוגי בתל אביב- טלפן 0525838686
כאשר המטופלים ההלו הינם אנשי הייטק – הבעיה מורכבת יותר. הסביבה מתקשה לקבל ולהבין כיצד אתה מרוויח כל כך הרבה כסף, עובד בסביבה מפנקת ומרשימה חזותית – ועדיין יכול להתלונן.
קראנץ' – לחץ בעבודה תוך חוויה של חסרון בזמן וכסף.
לאחרונה ניתן שם לתופעה – 'crunch' – מדובר בתקופה של לחץ בצוות העבודה אשר בה נדרשים העובדים לעבוד שעות ארוכות. אנשים יכולים להגיע לשישים שעות עבודה שבועיות, גם שמונים שעות שבועיות מדווחות כנוהל בסיסי על ידי אילון מאסק מנכל טסלה.
עבודה אינטנסיבית ממוקדת מטרות, מהווה כיום ערך חברתי אשר רבים אינם ערים לנזקים העלולים להתלוות אליו. רבים גם מחזיקים בערך האינטנסיביות מבלי להטיל בו ספק.
מחלות תעסוקתיות עד כדי פסיכוזה
עובדי הייטק רבים מדווחים על הגעה למצבים פיזיים – רפואיים קיצוניים ואף חסרי תקנה. אמנה מעט מהם: הפרעות אכילה, הפרעות שלד, הפרעות ביציבה, הפרעות בתפקודי הלב והכבד ועוד.. אלו תופעות לוואי לישיבה ממושכת באולמות סגורים מול מסכי מחשב ללא תנועה מספקת ובנוסף לאכילה לא מאוזנת.
שלושה עיוותי חשיבה – בכיוון פסיכוזה
הייתי רוצה דווקא להתמקד על שלושה מרכיבים פסיכוטיים המאפיינים את תחלואת ההייטק:
א. עיוות המשמעות:
עולם ההיטק התחרותי מערב לעתים חשיבה גרנדיוזית. אנחנו רואים זאת היטב בעולם המשחקים – שם רווחים ביטויים 'ענקיים' כמו 'סוף העולם', 'אימפריות' 'מלחמת עולמות' וכיוצא באלה. השפה הגרנדיוזית – אני לומד משיחות עם אנשי הייטק מלווה את שיכבת העובדים הזאת. עיוותי המשמעות – כאשר עושים ממשהו פחות חשוב – מאוד חשוב ואפילו קריטי אדם נכנס למצב שבו המציאות מתעוותת. כאשר צוות שלם עובר תהליכי עיוות חשיבה אדם אפילו מתקשה לראות את התהליך ומוצא עצמו שקוע בתוך עולם 'אחר'.
עיוותי המשמעות, המהווים אטמוספירה בפני עצמה, מנתקים את היחיד מעולמו החברתי הקודם. אנשי ההיטק מתקשים לשתף את משפחותיהם וחבריהם בעולמם התעסוקתי. למרות ששעות ארוכות הם מושקעים בתכנים מסויימים, הם מוצאים עצמם מבודדים בעולם החיצון. אני סבור ששתיקת העובדים נובעת מסיבות נוספות כמו סודיות ומורכבות מקצועית, אך גם בשל אותה מציאות 'אחרת' – אשר היא בלתי ניתנת לתפיסה לאלו אשר לא חוו את עיוות החשיבה.
ב. סביבה פרנואידוגנית:
אחד מהערכים השולטים באולמות ההייטק הינו 'שקיפות'. לעיתים שקיפות במובנה הפשוט המתבטא באולמות עבודה פתוחי חללים, דלתות זכוכית, מסכים משותפים וכדומה. לעיתים מדובר ב'מראות חד כיוונית' שוב, במובנן הפשוט, או באמצעות מצלמות המעבירות את המראות למרכז מסויים, תוכנות מעקב, ובאמצעות ישיבות ממודרות. עובדי ההייטק עלולים למצוא עצמם נמדדים בגלוי ובהחבא, בתחרות גלויה וחבויה, ותחת איום גלוי או סמוי. על אף התרבות הגבוהה, החייכנית והחיובית אקדח הפיטורין נמצא על השולחן. אנשי הייטק מדווחים על פנטזיות פראנואידיות שעוקבים אחרי צעדיהם, רואים מה הם חושבים, גונבים להם, ומדברים מאחורי גבם. זו לא רק פארנויה – זו תרבות המפתחת עמדות פרנואידיות גם בקרב אנשים אשר נטייתם לחשיב נרדפת וחרדתית נמוכה. כי זה באמת כך לפרקים.
ג. ניכור
תופעת הניכור אולי הייתה צריכה מבחינתי להופיע ראשונה. אולי היא זכאית לפוסט משל עצמו. בשתי מילים ניכור הוא תהליך אשר מתחזק את התחושה שאני לבד. אני לבד לשני הכיוונים: לאנשים לא אכפת ממני, הם לא רוחשים לי טובה, הם לא יעזרו לי בקשיים שלי. וגם לכיוון השני: לא אכפת לי ממי שאני בסביבתו, הוא לא מרגש אותי, אני מקווה שלא יתקרב אלי, ה'אחר' הוא רק גורם לאובדן אנרגיה. (פוסט נוסף על ניכור בעולם ההייטק) עולם ההייטק מייצר ניכור – ויעידו על כך כל ימי הגיבוש ופינות הקפה אשר עוצבו במטרה להילחם בתופעה זו. אחת הסיבות ליצירת אווירה מנוכרת, לדעתי, הינה הרדוקציה של 'אדם' לערכים מדידים. בדרך זו, מימדים אנושיים רבים הושלכו לסל האשפה כלא רלוונטיים. התועלת היא שחברת ההייטק לא מבזבזת אנרגיות על ערכים תפלים כמו הומור, חרדות, משיכה מינית, ייחודיות, יצירתיות ועוד ערכים אנושיים.
אחת הבעיות באובדן הקשרים הבינאישיים הינה ירידה ביכולות הוויסות הרגשי. כאשר עובד הייטק נקלע למצב זמני של חרדה או ייאוש, הוא נאלץ להתמודד עימו לבד. הסביבה החברתית, באופן סף הכרתי וטבעי מייצרת מנגנוני וויסות רגשי אשר בהיעדרם מצבים אלו תופסים תאוצה ומחריפים.
כתוצאה מכך, מטופלים מגיעים לקליניקה עם תופעות של דיכאון קליני, התקפי חרדה הרבה הפרעות בשינה, התמכרויות לסמים ומצבים של התמוטטות עצבים.
פסיכוזה תעסוקתית הינה מצב בו סביבת העבודה מייצרת אקלים פסיכולוגי שלילי ומזיק אשר איננו מחויב המציאות
*** הערה קטנה: לאחר קריאת הדברים, אני רואה פתח לחשיבה נוספת. לא פעם ולא פעמיים ראיתי אשת הייטק או איש היי טק במצבים של התמוטטות עצבים. התמוטטות עצבים הינו מונח קשה להגדרה אבל כשרואים אותו מבינים: חרדה גדולה, מתח, עצבנות מעברים מהירים בין בכי ודיכאון להומור וצחוק, קושי לחשוב ולקבל החלטות, חוסר ויסות ופחד מהעתיד – כל אלו בין המאפיינים.
עכשיו אני רואה את הדמיון בין הפרעות החשיבה בהייטק לבין הפרעת האישיות הגבולית. סביבת העבודה של הייטק, אני חושב, מעודדת התפתחות של מצבי תודעה גבוליים בהם דמיון (שלילי) ומציאות מתערבבים ויוצרים בידוד וחוסר וויסות… עד כדי פסיכוזה. נקודה למחשבה.
מזדהה עם הכתוב? אשמח לאישור בתגובות:
אשמח גם לשמוע דעות נוספות, חוויות ומחשבות כאן בתגובות.
