תיאור
פרויד (Freud, 1925):
האופן שבו המטופלים שלנו מביאים את האסוציאציות שלהם במהלך הטיפול נותנת לנו הזדמנות לראות משהו מעניין. (המטופל אומר, ק) ״עכשיו אתה תחשוב שאני מתכוון להגיד משהו מעליב, אבל באמת שאין לי כוונה כזו'. אנו רואים מיד כי מדובר בהכחשה, באמצעות השלכה, של מחשבה שזה עתה התעוררה. או במקרה אחר (המטופל אומר, ק): 'אתה שואל מי זה האדם בחלום יכול היה להיות? טוב, זו לא הייתה אמא שלי'. אנחנו משנים את זה: אז זאת כן הייתה אימו. בפרשנות שלנו אנו לוקחים את החופש להתעלם מהשלילה ופשוט לבחור את הנושא הבסיסי של האסוציאציה. זה ממש כאילו המטופל אמר: 'זה נכון שחשבתי על אמא שלי בפנים בהקשר עם האדם הזה, אבל אני לא מרגיש בכלל נוטה לאפשר למחשבה הזאת קיום'.
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת.