בדף זה אדבר על חרדה חברתית: תסמינים ודרכי הטיפול בה. במידה ואתה חווה חרדה חברתית והנאמר יועיל לך אשמח אם תגיב. במידה ותחשוב על טיפול אשמח אם תתקשר אלי: 0525838686
חרדה – תסמינים
חרדה הינו מצב נפשי חריף ומתמשך של חווית מצוקה ואיום על הקיום. (הסבר על המונח 'חרדה') זאת,גם אם האדם החרד לא יכול להצביע במדויק על סיבת האיום או הגורם לה. קשה לדייק את תסמיני החרדה בשל העובדה כי החרדה מעצם אופייה הינה הפחד הבלתי מוסבר. יחד עם זאת, ניתן לדבר על מופעי החרדה החיצוניים. תסמיני החרדה – יכולים להיות גופניים, מחשבתיים או חברתיים. לרוב שלושת האפשרויות הללו יחד במשקלים שונים אצל אנשים שונים ובמצבים שונים. למשל, בלילה יופיעו יותר היבטים גופניים, בבוקר יותר הימנעות חברתית, ובמהלך היום הרבה מחשבות.
היבטים גופניים יכולים להיות כאבי שרירים, קשיים בנשימה, הזעת יתר, חוסר שקט, סחרחורת, כאבי בטן ובחילות. במישור המחשבתי – המחשבה מעיקה, ולעתים אפילו מציקה. יהיו מחשבות חוזרות ונשנות, התלבטויות, חשש מטעות, חשש מגרימת נזק למישהו אחר. במישור החברתי תופיע הימנעות מקשר או לחץ מפרידות וסיום הקשר. במצב של חרדה מוגברת יהיו גם סימנים של קושי ביצירת קשרים, וחוויות של דחייה מידי אנשים והסביבה.
חרדה חברתית
חרדה חברתית הינה הפרעה רק במידה ואתה מרגיש שהיא מפריעה לך במהלך החיים. יש לזכור כי ישנם אנשים אשר נמנעים מקשרים חברתיים מרובים, ומקיימים חיים אשר נראים אולי מבחוץ לאחרים כחיי פרישות – אולם אין בשום פנים ואופן לתייג אותם כמי שסובל מחרדה חברתית. חרדה הינו מצב של מצוקה.
תסמיני החרדה החברתית יכולים להופיע בכל מצב של קשר בינאישי, בפינת הקפה בעבודה, במסדרון בעת מפגש עם מכר או שכן, בזמן הארוחה המשפחתית וכולי. התסמינים יכולים להתרחב וליצור מעין 'פוביה' בכל מצב חברתי בו מתהלכים או נמצאים בני אדם כלשהם. לעיתים התסמינים הם המנעותיים במובן שבו האדם עושה 'הכל' כדי לא להגיע למצבי פגישה עם אנשים. לעיתים התסמין המרכזי הוא קיפאון בנוכחות אנשים אחרים וחוסר יכולת לדבר, לחשוב יצירתית ולהביע את עצמו. חרדה מכך שמסתכלים עליו, חרדה 'לקחת פוקוס' ולהיות במרכז הבמה.
טיפול פסיכולוגי בחרדה חברתית
במצבי חרדה אנשים לרוב מתלבטים בין טיפול תרופתי לטיפול פסיכולוגי. מדובר בהתלבטות מוצדקת, אך לרוב אהיה בצד הממליץ על פחות תרופות ויותר דיבור. במקרה של חרדה חברתית נוספת עוד התלבטות: האם טיפול פרטני או טיפול קבוצתי? גם כאן מדובר בסוגיה אשר יש לחשוב עליה באופן פרטי וייחודי לכל אדם. כלל האצבע הוא גם וגם. אם אפשר להתחיל בטיפול פרטני, לבסס קשר בינאישי טוב ובטוח ואז להרחיב לטיפול משולב פרטני וקבוצתי – מה טוב.
ניתן גם לקיים טיפול פרטני אשר בוחן ומתייחס לפעילויות חברתיות – בין הפגישות. במובן הזה הטיפול משלב את האישי עם החברתי. טיפול קוגניטיבי או אלמנטים קוגניטיביים יעילים במיוחד לחידוד מחשבות חוסמות אשר משתכפלות ומונעות קשרים בינאישיים. טיפול פסיכואנליטי טוב לחשיפת טראומות עבר אשר פועלות מתחת לפני השטח ומצדיקות את קיומן המייצר חרדה על ידי השלכות (משפט מורכב, הסבר יינתן לכל דורש). טיפול אינטרסובייקטיבי ישקם את החוויה הטובה של סיפוק הנובע מקשר בינאישי. שלושת העמדות הטיפוליות הללו חיוניות במטרה למנוע מחרדה חברתית עכשווית להיות למצב כרוני ול'כלא פסיכולוגי'.
