לכאורה שני נושאים שונים: 'גבריות' ו'חוסר בית' או באנגלית Homelessness. למעשה נושאים ממש לא שונים ואפילו בעלי חפיפה מסויימת. מי שביקר באתר שלי מעבר לדף הזה מבין שנקודת המבט המשותפת לכל הפוסטים והדפים היא נקודת המבט הפסיכואנליטית. מדובר בפסיכולוגיה של הפרט ובמיוחד של האיזורים העמוקים יותר של הנפש – אלו הדורשים כלים השלכתיים לשם חקירתם.

הפעם אתחיל דווקא מנתונים ממשיים, סטטיסטיקה תיאורית במיטבה. וסטטיסטיקה עולמית הפעם. המדובר במעין תמונת מצב.

עבודה

בקצות הגלובוס, מקומות בהם הטבע קשוח, לעיתים קרובות ניתן למצוא כי שיעור הגברים גבוה יותר באופן מובהק, וכי דפוס הגבריות המתפתחת שם שונה. איזור ספר שכזה, המאופיין בחורפים אלימים ובקייצים קצרים וקרים, נמצא בצפון מזרח אונטריו שבקנדה. מזה כשלושה עשר עשורים, גברים, כחולי צווארון, מגיעים מארצות הברית, קנדה וארצות אירופאיות שונות כמו פולין, אוקראינה ואיטליה, עובדים באזור בתחילה כבוני נמל ומניחי מסילת רכבת, ועובדי תעשייה גולמית. באזור זה גברים היו ועודם מועסקים במכרות, חטיבת עצים, תעשיית הנייר ואיסוף התבואה. מדובר בעבודה תובענית מבחינה פיזית, מסוכנת, הדורשת מיומנויות ספציפיות בלבד. ברוב המקרים, הבעלות על המפעלים מנוהלת מחוץ לאזור זה, מתוך משרדים השוכנים בערים מרכזיות בקנדה ובארה"ב. במחנות העבודה ובעיירות הפועלים, התפתחה תרבות גברית דומיננטית במישור המקומי, אשר ניתן לתפוס אותה כמשועבדת במישור הארצי. (Dunk & Bartol, 2005). גברים באזורי הספר של אוסטרליה, העוסקים בחקלאות מחזיקים בשיעור האובדני הגבוה פי ארבע עד חמש ביחס לנשים, ופי שלושה ביחס לגברים מאזורים עירוניים. גברים אלו מחזיקים בשיעור גבוה יותר לתחלואה לבבית, ונוטים למות מוקדם יותר מנשותיהם בעקבות חולי, פציעה ותאונות עבודה (Alston, 2012).

נדודים – בעיקר גברים

'הרחקה' אחרת חווים מעל 255,000 מלחים פיליפינים המשרתים בציים שונים ומהווים את הקבוצה הלאומית הגדולה ביותר בתחום זה. הממשל הפיליפיני מעודד יציאה של גברים לעבודה בים, ומבנה אידיאולוגיה של גבריות הכוללת אידאלים של אבהות, דאגה לכלכלת המשפחה, הקרבה, ועבודת כפיים. בניגוד למעמדם בבית, המלחים הפיליפיניים משרתים לרוב בתפקידים זוטרים, נמצאים בכפיפה לבעלי עמדות בכירות וסובלים מגזענות ברורה (McKay, 2007). עדיין בים, מחקר אשר נערך בקרב 1847 מלחים צרפתיים, גברים כמובן, מצא שיעור גבוה יותר של שימוש בסמים ביחס לאוכלוסיה הכללית (Fort, Massardier-pilonchery, Facy, & Bergeret, 2012).

הומלסים בעולם – גברים

שיעור הגברים חסרי הבית עולה על שיעור הנשים חסרות הבית באופן משמעותי ברחבי הגלובוס. בשבדיה, בשטוקהולם שיעור הגברים (75%) גבוה כל כך עד כי הוא מהווה את הנורמה בקרב אוכלוסיית חסרי הבית (Beijer & Andreasson, 2010). שיעור דומה נמדד ברחבי ארצות הברית (Amato & MacDonald, 2011). תשעים אחוז ממקרי המוות של חסרי בית במנגלור הודו הינם גברים כאשר הסיבות המרכזיות הינן התאבדות ותאונות (Raghavendre Babu, Joseph, & Kadur, 2012). בתל אביב המובהקות המגדרית אף גבוהה יותר ועומדת על 93% גברים (פרומר, 2003). מחקר אתנוגרפי אשר נערך בניו יורק, מצא כי לפחות 20% מהגברים ברחוב עזבו משפחות אשר הקימו. החוקרת פאסרו (Passaro, 1996) מוצאת כי חוסר בית הינו בעיה הקשורה קשר הדוק למונח 'בית', לציוויים מגדריים תרבותיים הנכפים על גברים בשם האידיאולוגיה המבנה את תפיסתנו ביחס לתא המשפחתי הגרעיני (Passaro, 1996).

כלא – גברים

 בשנת 2009 אוכלוסיית הכלואים בארצות הברית מנתה 1,613,740 נפשות ומתוכם 1,500,278  גברים המהווים 93%. דוח משרד המשפטים האמריקאי מציין כי שיעור הגברים בקרב הכלואים, נמצא בעליה מתמדת (West, Sabol, & Greenman, 2010). שוב, מדובר בנתון עולמי.

צבא

פארל (Farrell, 1993) מצביע על העובדה כי בצבאות מערביים, גברים מגויסים לשרות בגיל שמונה עשרה עוד בטרם קבלת זכות ההצבעה. חוקר זה טוען כי מספר הגברים בצבאות המערביים במלחמת המפרץ, לדוגמא, היה גבוה פי עשרה ממספר הנשים, בעוד מספר הנופלים היה גבוה פי 27 ממספר הנופלות. בכל רחבי הכדור, גברים, בשנות הנעורים, נשלחים על ידי החברות בהן הם גדלים, לבצע משימות לוחמה העלולות להסתיים במותם. במילותיה של וודוורד (Woodward, 2000) "חיילים אינם נולדים אלא נוצרים". הצו התרבותי ולעיתים גם החוק הפורמאלי אינו מתיר בידי גברים צעירים ברירה אלא להתגייס, ומשהתגייסו להשתתף באופן פעיל בלחימה (Farrell, 1993). ההרחקה של גברים מהבית ומהחיים האזרחיים היא חלק מהפרקטיקה של תהליך הפיכתם לחיילים. גבריות והריחוק מהמרכז, מקיימים ביניהם אינטראקציה, אשר הארגון הצבאי מנצל לשם בניית דמות הלוחם ה"גיבור", כמי שבז לאיתני הטבע, וכמי שנשלח לפי פקודה למקומות לא מוכרים (Woodward, 2000).   צבא לפי בארט (Barrett, 1996) הינו מכשיר חברתי, אשר בעזרת תחרותיות, השוואה, מתן דרגות, ושלילת ה"אחר" (נשי, חלש, הומואי, פחדן), מפתח גבריות לא יציבה הדורשת מאמצים מוגברים לשמירה על הזהות הגברית. מאמצים אלו מנוצלים על ידי החברה לתעל גברים לשימושה (Barrett, 1996; Connell, 1995).

הרחקה מהילדים

בתחום המשפחה, גיליס (Gillis, 2000) מציע כי התרחקות האב מהמרחב הביתי הינה תוצאה של תהליכים חברתיים רחבי היקף הכוללים ירידה ביכולת של גברים, במיוחד מהמעמד הנמוך, לפרנס את משפחותיהם, לצד עליה בהשתתפותן של נשים אמהות במעגל העבודה. ממצאים דומים גם אם על רקע גורמים פוליטיים שונים עולים ממדינות במזרח אירופה. עוד בתקופה הקומוניסטית, המעמד והנוכחות של הגבר הסובייטי ביחס לתא המשפחתי היה שביר ביותר. תפקידי אחזקת הבית וגידול הילדים נפלו בעיקר על כתפי הנשים, סבתות ואמהות. כעת עם נפילת הגוש הקומוניסטי, נשים מהוות 47% ממעגל העבודה וגברים חווים הדרה כפולה הן מהמרחב התעסוקתי, והן מהמרחב הביתי (Ashwin & Lytkina, 2004) .

במאות האחרונות, בערים מערביות, חברות מערביות החלו למקם את בתי המשפחה מחוץ למרכז העירוני ברובעי מגורים. תפקיד האבות כמפרנסים, כתוצאה מכך הרחיק אותם מהבית (Aitken, 2005). בחברות המערביות בעשורים האחרונים, טוען גיליס, מתפתח סטנדרט אחיד ל'הורות טובה' הנשען על המודל האימהי. גברים מהמעמד הנמוך, יותר ויותר נכשלים בניסיון לעמוד בסטנדרטים גבריים של היות מפרנסים, לצד סטנדרטים של הורות אימהית, כאשר הם נדרשים לשהות יותר ויותר שעות בעבודה (Gillis, 2000).

חברות מערביות מדגישות את הקשר השונה בין אבות ואמהות לצאצאיהם. בשאלות של משמורת ושל אזרחות הילד, בארצות הברית למשל, חוקית ומשפטית, אמהות מוגדרת כ'הורות יותר טבעית' (Aitken, 2005). בשנת 2000, 40% מהילדים בארצות הברית, לא התגוררו בשלב כלשהו עם האבות הביולוגים שלהם (Gillis, 2000), נראה שכיום מעל למחצית מילדי ארצות הברית אינם מתגוררים בשלב כלשהו עם אבותיהם ומתחת לשליש מהגברים בארצות הברית מתגוררים עם ילדיהם (Cheadle, Amato, & King, 2010). הדרת האב הפרוד מתבטאת בנטייה החברתית והמשפטית הברורה לצרף את הילדים לאמהותיהם, ביכולת המופחתת שלהם להחליט על סידורי המגורים של צאצאיהם, בצמצום מוחלט של היכולת שלהם לשלוט במידת תשלומי המזונות ובאופן בו ימומשו, באובדן היכולת שלהם לממש סמכות הורית וחינוכית (Hawthorne & Lennings, 2008).

מהן המשמעויות הריגשיות והפסיכולוגיות של חוסר הבית של גברים?

לרכישת התמונה יש ליצור קשר עם האומנית נעמי שליו https://www.facebook.com/naomishalev.art