פרויד משתמש במושג ליבידו במספר דרכים: אנרגיה בסיסית, אנרגיה מינית, אנרגיה נפשית, דחף החיים, ולפעמים הוא אומר שזאת מטאפורה בלבד.

היום אני מביא מאמרים שעוסקים באנרגיה נפשית, בכיוון שלה החוצה מול אנרגיה המכוונת פנימה, ובמוטיבציה לפעולה של מטופלים בתוך הקליניקה, ובחוץ עם אנשים אחרים. זה לא הרצאה היסטורית, נדמה לי שהחומרים שאביא מעניינים אותנו גם היום בקליניקות שלנו. 

++++++

דוגמא אקראית, מהפייסבוק – הייתי רוצה שנחשוב עליו לאורך הפגישה מנקודת המבט של אנרגיה, ואני מבקש שתשימו לב במיוחד לפעלים במשפט – פעלים הם ביטויים של אנרגיה. כמובן שאם הוא היה פה ומדבר בקולו היתה לנו הרבה יותר תחושה לגבי האופי האנרגטי שלו:

שלום לכולם.. רוצה לשתף אתכם קצת במה שאני עובר

אני בן 25 מנתניה. לפני שלושה חודשים חזרתי מטיול חלומותיי במזרח , שם כביכול למדתי להכיר את עצמי ואת התכונות הטובות שבי.. במשך חצי שנה נפשי התרוממה והרגשתי ממש בטוב עם עצמי.. לפני זה הייתי נורא מבולבל ועברתי פרידה ולא ידעתי מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי מה שהוביל לדיכאונות .. הייתי בטוח שאני חוזר חדש לארץ ומוכן להתמודד עם כל אתגר .. אך מאז שחזרתי שוב התחלתי לאבד את עצמי ..

חזרתי בלי כסף, לגור אצל ההורים .. רציתי לחזור ולחסוך אבל בינתיים לא מצליח אפילו להגיע לראיונות עבודה. וכל מה שאני מתחיל אני ישר מסתייג. כל הצעה נשמעת יותר מלחיצה מהשנייה.. ובמשך כל הזמן הזה יש בי מחשבות טורדניות שלא עוזבות אותי אפילו לא לשנייה אחת- מה יהיה איתי בחיים ? בשביל מה אני פה בכלל? מה אני אעשה ? האם אני אלמד או לא? מאיפה יהיה לי כסף ? מתי אני אצא מהבית ?

מהם הדברים שאני אוהב לעשות?

ובמקום להתחיל איזושהי דרך מסוימת אני רק נכנס לבור שחור עם עצמי.. נכנסתי לדיכאון וחרדות.. כל מה שאני רוצה זה שיגיע הלילה ופשוט לישון כמה שיותר. וכשאני מתעורר בבוקר אני לא מצליח לקום מהמיטה. אני לא מסוגל לשבת עם חברים שלי .. לא מצליח להוציא מילה מהפה. אני רואה איך כולם מסביבי מתקדמים ואני מרגיש פשוט תקוע במקום בלי שום מושג איך לצאת מזה..

אני ממש מפוחד ובחרדה כל הזמן..

אני מתחיל לחשוב פעמיים על העבר שלי אולי תמיד הייתי כזה? אולי אף פעם לא הרגשתי טוב ושמח? אולי תמיד הייתי לא מסופק ובדיכאון?

מצד אחד אני יודע שאני יכול לצאת מזה מצד שני אני לא יודע איך ואני ממש מפחד ..

אני כל הזמן באנרגיה נמוכה וממש נשאבתי לדיכאון ..

אשמח לשמוע את דעתכם ולשמוע על עזרה שאוכל לקבל תודה רבה מראש!

++++++++

יונג:

נקודת המבט האנרגטית לעומת זאת (לעומת נקודת מבט סטרוקטוראלית, ק) היא סופית במהותה. (כלומר לאנרגיה יש מקור נפשי ומטרה סופית). אנחנו בקליניקה רואים רק את התוצאה ומנסים להתחקות אחר הגורם.

+++

לפי יונג – אנרגיה נפשית היא 'ליבידו', והיא זאת שעומדת בבסיס ההתנהגויות והיחסים עם העולם ועם העצמי. יש כמות מסוימת ספציפית של אנרגיה נפשית, והיא ניתנת להערכה בקליניקה – כמו שאנחנו מעריכים, ומודדים כל דבר. במילים אחרות יש אנשים עם יותר אנרגיה ויש עם פחות. (Jung, 2014)

הוא גם מבחין בכיוון האנרגטי: הוא מציע שני טיפוסים שמפנים את אותה הכמות של אנרגיה רק אחד החוצה והשני פנימה לראשון קרא 'אקסטרווורט' ולשני 'אינטרוורט'. בעברית: 'מוחצן ומופנם'  

+++++

אם נחזור לבחור מהתחלת הפגישה – ונסתכל על דבריו – מנקודת המבט של אנרגיה נפשית, נוכל לראות כמה דברים: נראה שיש עליות וירידות באנרגטיות שלו – ברמת האנרגיה, אם הייתי שואל אותו: מה רמת האנרגיה שלך? היתה לו תשובה – הוא אמר בעצמו שאין לו אנרגיה – הוא מגדיר את זה כ'אנרגיה נמוכה'. מצד שני יש זמנים שבהם היתה לו אנרגיה חיובית ובעוצמה טובה: בטיול חלומותיו במזרח, וגם עם בת הזוג – אשר רק לאחר פרידה ממנה חווה משבר של ירידה באנרגיה. 

אז את מדד האנרגיה הוא שואב מהעבר ומהזיכרון, אבל לא רק: הוא משווה את האנרגיות שלו לאנרגטיות של חברים שלו שמתקדמים בחיים.

הוא אומר: ' וכשאני מתעורר בבוקר אני לא מצליח לקום מהמיטה. אני לא מסוגל לשבת עם חברים שלי .. לא מצליח להוציא מילה מהפה. אני רואה איך כולם מסביבי מתקדמים ואני מרגיש פשוט תקוע במקום בלי שום מושג איך לצאת מזה.. '

וזה נושא מעניין: האם האנרגיה של חבר יכולה להשפיע על האנרגיה שלי לחיוב או לשלילה. וזה מוביל לשאלה איך האנרגטיות של המטפל משפיעה על האנרגיה של המטופל בחדר? בכל מקרה הבחור הזה שעשינו אותו מטופל – אומר שיש העברה אנרגטית

אם נמשיך עם יונג: האם מה שהשתנה אצל הצעיר הזה היא איננה רמת האנרגיה בלבד אלא גם הכיוון שלה מאקסטרווורט – עם בת הזוג, ובטיול לאינטרוורט כאשר הוא שקוע בעצמו ולא יכול לנוע קדימה

אני ממשיך עם הטקסט של יונג

++++++++++

ניתן לחבר התפתחות ורגרסיה למושג האנרגיה. ואז לקשר התפתחות ורגרסיה עם מוחצנות ומופנמות: התפתחות, כהתאמה לתנאים חיצוניים, יכולה להיחשב כמוחצנות; רגרסיה, כהתאמה לתנאים פנימיים, יכולה להיחשב כמופנמות. … במציאות שני המושגים האחרונים מייצגים דינמיות מסוג שונה מהתקדמות ורגרסיה. ….. התקדמות היא תנועה קדימה של החיים באותו מובן שהזמן נע קדימה. תנועה זו יכולה להתרחש בשתי צורות שונות: או מוחצנת, כאשר ההתקדמות מושפעת בעיקר מאובייקטים ותנאי הסביבה, או מופנמת, כאשר ההתקדמות צריכה להתאים את עצמה לתנאי האגו (או, ליתר דיוק, של "הגורם הסובייקטיבי". "). 

++++++++

הורציו איצ'גויאן (אנליטיקאי ארגנטינאי שהיה נשיא ההתאחדות הפסיכואנליטית) – בפסקה יפה בנוגע לליבידו (Etchegoyen, 2018):

אם הצורך של אדם באהבה לא מסופק באופן מלא, בחיים האמיתיים, הגישה שלו תמיד תהיה של חיפוש, או של המתנה,

+++

שימו לב שזה מתכתב עם יונג: אדם טעון אנרגטית יכול לצאת לחפש – אם הוא מוחצן, או לעצור ולהמתין, אם הוא מופנם. אבל האנרגיה הנפשית תהיה שם ברמה גבוהה.

ואכן הבחור מדבר על קונפליקט: 'מצד אחד אני יודע שאני יכול לצאת מזה, מצד שני אני לא יודע איך ואני ממש מפחד'

אני חוזר לאצ'גויאן :

+++++

אם הצורך של אדם באהבה לא מסופק באופן מלא, בחיים האמיתיים, הגישה שלו תמיד תהיה של חיפוש, או של המתנה, ביחס לכל מי שהוא פוגש או מוצא; וסביר מאוד ששני חלקי הליבידו, המודע והלא מודע, ירתמו את עצמם לחיפוש זה. … החלק המודע של הליבידו יציב את עצמו לחיפוש זה בצורה רציונלית ומציאותית, בעוד שהחלק הלא מודע יעשה זאת מתוך ההיגיון הבלעדי של התהליך הראשוני שמבקש אפשרות לפורקן. אין סיבה שהאנליטיקאי יהיה חריג בנסיבות כאלה, ולכן הליבידו של המטופל יפנה את עצמו אליו כמו לכל אדם אחר.

++++

קופל: מה משמעותה של הפניית האנרגיה כלפי המטפל בקליניקה: יש בקליניקה מצב בסיסי של חוסר סיפוק בגלל מוגבלותם של היחסים בזמן, מקום, תדירות, משך וחוסר מגע (בדרך כלל) – ולכן סביר להניח שתיוותר אנרגיה נפשית לא ממומשת. כל מטופל מביא עימו מערך אנרגטי שונה – ויכול מאוד להיות שלוקח זמן עד שיש התאמה בין האנרגיה של המטפל לאנרגיה של המטופל. יתכן וגם תהיה שם חוסר הלימה גבוהה מידי והטיפול יסתיים. אבל כדאי לחשוב על זה

+++

בהמשך, עדיין בספר של איצגויאו: לאדם האינטרווורט, המופנם אשר איננו מסופק מבחינה מינית, או בכלל חסר סיפוק מבחינת היותו נאהב- פרויד קרא נוירוטי. נוירוטי מקיים שני תנאים 1. חוסר סיפוק שדיברנו עליו, 2. ומופנמות אשר מפנה אנרגיות נפשיות – ליבידו – פנימה ונצמדת לעולם של פנטזיות – זהו למעשה תסביך.

אצגויאן: טיפול אנליטי, ממשיך פרויד, צריך להתגבר על המופנמות (רגרסיה) של הליבידו, המונעת מתסכול הסיפוק (גורם חיצוני) מצד אחד, וממשיכה  אל תסביכים לא מודעים (גורם פנימי) מצד שני. לכן, בכל מעשה של המטופל מתבטא גורם התנגדות זה ומייצג פשרה בין הכוחות הנמשכים לבריאות לבין אלה שמתנגדים לה (פרויד, 1912ב, עמ' 103). כאשר אנו עוקבים אחר תסביך לא בריא ופונים אל הלא מודע, אנו נכנסים עד מהרה לאזור שבו ההתנגדות מורגשת בבירור, כך שכל אסוציאציה חייבת לשאת את החותם שלה (של ההתנגדות, ק): ובנקודה זו נכנסת ההעברה לזירה (שם). ברגע שאלמנט כלשהו בנושא התסביך מתאים להעברה אל דמות המטפל, ההעברה הזו מתרחשת ומייצרת את האסוציאציה הבאה, המכריזה על עצמה כהתנגדות: הפסקת הזרימה האסוציאטיבית, למשל.

+++

קופל: הליבידו – האנרגיה הנפשית אצל אדם בריא מאוזנת: חלק מסויים ממנה מופנה פנימה לנרקיסיזם בריא, ולשימור העצמי וחלק אחר מופנה החוצה ונאחז באובייקט ליבידינלי (מושג של פיירברן) – באנשים, אהובים, או מטרות אחרות כמו קריירה, משפחה וכולי. כאשר יש מקרים לא פתורים מהעבר – נוצר תסביך אשר שואב אנרגיה פנימה ובהכרח מחליש את זרם האנרגיה אשר היה אמור ליצור קשרי אהבה חיוביים בחוץ.

זה מה שקרה אולי לצעיר – צריך לברר.

++++

לו ארון – פסיכואנליטיקאי התייחסותי מביא רעיון קליני לגבי מה שמתרחש בחדר(Aron, 1991):

קונפליקט מרכזי אחד (ביחסים הטיפוליים, ק) נמצא בין הרצון להסתרה והגנה על העצמי האמיתי, ו(לכן) להיאבק באנליטיקאי בגלל הפחד מחשיפת העצמי (סלף, ק) הנזקק האמיתי, לעומת הרצון להכניע את העצמי הכוזב ולאפשר לעצמי האמיתי להופיע (Ghent, 1983). זה עשוי להיות מתואר במונחים של הקונפליקט בין העצמי האמיתי לבין העצמי הכוזב המגן הגנתי או במונחים של התנגשות בין העצמי הליבידינלי הנזקק – לבין העצמי האנטי-ליבידינלי (מושגים של פיירברן, ק). כמו כן, יש לעבד את הקונפליקט בין הרצון לשמר קשרים עם אובייקטים ישנים לבין הרצון ליצור התקשרויות חדשות ומספקות יותר לאחרים. הקריאה שלי בתיאוריית יחסי האובייקט הבריטית שמה דגש על ניתוח קונפליקטים בינאישיים –  וכן על עבודה לקראת יחסים חדשים והיקשרויות חדשות.

++++

לו ארון שם דגש על קונפליקט בין הליבידו שמחפש קשר וגם מוכן להיות נזקק לקשר, להודות בכך, כמו ילד שרוצה לבין כוח אנטי ליבידינאלי שמחביא את הרצון לקשרים חדשים. הכוונה לגם לצורת קשר חדשה בקליניקה, וגם לקשרים חדשים עם אנשים חדשים מחוץ לקליניקה.

+++++

Aron, L. (1991). Working through the past – Working toward the Future [Article]. Contemporary Psychoanalysis, 27(1), 81–109. https://doi.org/10.1080/00107530.1991.10746694

Etchegoyen, R. (2018). The Fundamentals of Psychoanalytic Technique (Pbk ed..) [Book]. Taylor and Francis.

Jung, C. G. (2014). Collected Works of C.G. Jung. Volume 8, Collected Works of C.G. Jung, Volume 8 ; Structure & Dynamics of the Psyche (G. Adler & R. F. C. Hull, Eds.; Course Book) [Book]. Princeton University Press. https://doi.org/10.1515/9781400850952