פסיכואנליזה

הכרה   >>>>>>>>>>>>> בשנת 1990 ג'סיקה בנג'מין מכריזה במאמר פורץ דרך: 'התיאוריה האינטרסובייקטיבית מניחה שיש להכיר באחר כסובייקט אחר על מנת שהעצמי יחווה במלואו את

קונטקסטואליות אנחנו בקומה רביעית של המפעל הפסיכואנליטי. מדובר בצבר של תאוריות ושל אנליטיקאים אשר פרצו את מסגרת התפיסה הקלינית בה ניתן היה לחשוב שמדובר במטופל

אינטרסובייקטיביות מי שמביט בתמונה בקבוצת הפייסבוק רואה בניין בן ארבע קומות, ומרתף. קומת הכניסה שייכת לפרויד ועמיתיו. פרויד היה איש של מעגלים צוותים וצמדים. הוא

לא-אני >>>> שלא כהרגלנו המקרה היום הוא של הוגה הדעות עצמו הארי סטאק סאליבן. סאליבן הניח אחריו שלוש פרסוניפיקציות: 'אני-טוב' 'אני-רע' 'לא-אני' . נתמקד עד

פרסוניפיקציות     >>>>> קרזנובסקי: 'סאליבן, אבי הפסיכיאטריה הבין-אישית, נפטר ב-1949 בגיל 57. הוא הותיר אחריו מורשת יקרת ערך, אולם לא נעשה צדק מוחלט עם

סאליבן: פרוטוטאקסיס אנחנו מתחילים היום את הקומה הרביעית של הזרמים ואסכולות הפסיכואנליטיות. אני אומר זרמים מכיוון שהאינטרסובייקטיביים מהווים יותר זרם חשיבה בהיעדר ירחון או מכון