תיאור

בווידאו זה אני מתמקד במושג 'ספרציה', מכיוון שהוא לדעתי המהפכני ביותר בתפישת הטיפול של מאהלר. אנחנו מורגלים לחשוב בדיוק בכיוון ההפוך, מגיע מטופל ואנחנו מנסים לחתור למגע וקירבה איתו. אנחנו מניחים אולי, שגם הוא בעצם העובדה שהוא הגיע ומגיע שוב ושוב – חותר לקירבה ולמגע איתנו. מאהלר שמה על השולחן את ה'נפרדות' כדחף – זה אולי נשמע מוזר אבל שווה התייחסות למשך הפגישה הזאת של 'בין שעה לשעה'. אגיד את זה בצורה הכי חשופה: 'המטופל מגיע אלי כי הוא מנסה להיפרד ממני'. נשמע מוזר אבל אנסה להביא את העמדה הטיפולית הזאת לכדי בהירות. כרגיל, יש שעות טיפוליות שבהן מחשבה כזאת יעילה ומרחיבה את האופקים, ויש מטופלים שביחסים איתם זה מתאים – ויש מצבים שלא.