דיכאון
דיכאון קליני
מתבטא בראש ובראשונה במצב רוח רע. כאשר אין חשק, אין רוגע, אין הנאה. בזמנים שהכל מרגיש שחור, לא מעניין, לא שווה ולא חשוב בכדי לעשות משהו בשבילו.
במצב דיכאוני מלא אנשים שוכבים במיטה ולא ישנים. או מתפקדים כמו רובוט בלי רגש.
אצל גברים ואצל אנשים צעירים הדיכאון הקליני יכול להתבטא בהתנהגות מסוכנת ללא שמירה על הגוף, הבריאות או החיים. עצבים. הכל מרגיז. אין שקט. שתיית אלכוהול. שימוש אינטנסיבי בסמים. הרס עצמי.
דיכאון הוא סבל בלתי נסבל ובלתי נגמר.
הטיפול בדיכאון, (כתבתי על זה משהו לאחרונה) רצוי שיהיה מהר ככל הניתן. חשוב להתחיל לטפל בסממני הדיכאון – כדי שלא יהפוך למצב כרוני.
בעזרת טיפול אינטנסיבי, ניתן לרדת לשורשי הדיכאון, אשר ברובם סובבים סביב אכזבה (משהו שכתבתי על אכזבה בחיים), בדידות וחרדה קשה.
דיכאון הינו כאב נפשי- דיכאון מהווה סכנה – ואפשר לצאת ממנו
איך אני יכול לעזור לך?
דיכאון הינו מצב רווח. כולנו חשים ירידות במצב הרוח, חוסר אונים מול עובדות חיים כאלו ואחרות. אנחנו תמיד במצב של חוסר סיפוק מסויים. לפי הגישה האיטנטרסובייקטיבית הדיכאון מתבטא בליקוי ביחסים הבינאישיים. למרות שיתכן ואתה מרגיש שהכל באשמתך, שאתה לא שווה, שנכשלת שוב (ושוב ושוב) – למעשה הדבר איננו כך. האדם המדוכא נסוג פנימה ותולה את הרגשת העצב בו בעצמו. טיפול בדיכאון, כפי שאני מבין אותו, הינו טיפול שעיקרו שיקום. שיקום היחסים הבינאישיים, שיקום היכולת לקוות ולצפות מה'אחר' להתייחס אלי כאדם בעל ערך ורצוי, שיקום התיקווה למצוא פתרון חדש למצוקה ישנה.
אני מאמין שבטיפול מתמשך וכדין ניתן לשקם רקמות נפשיות אשר ספגו חבטות ושאף העלו צלקת. תוך כדי הקשר הטיפולי – בעדינות ובסביבה מהרהרת, 'אמיתות' דיכאוניות מפנות מקומן לחוויות של חיים ושל יצירה.
