מה זה טיפול פסיכואנליטי?
שלום, שמי קופל ואני מטפל בקליניקה של בתל אביב. אני קורא לשיטה שלי 'טיפול פסיכואנליטי'. במאמרון הבא אנסה לתת תיאור מקורי שלי לשאלה מה זה טיפול פסיכואנליטי?
הזמן רץ, העולם תחרותי, והחיים הם לא בדיוק מה שחשבת. אתה יודע? הרבה אנשים מרגישים שמשהו מפוספס בחייהם, או שהם עומדים בפני החלטות בלתי אפשריות, או לחץ או מצוקה או בלבול … הרבה פעמים בליווי של בדידות – כל מיני תחושות שליליות.
זה ממש טבעי להרגיש ככה פה ושם. במרבית המקרים, ברגעים 'כבדים' אלו אנשים יעשו שינוי. הם מרגישים שכבר אי אפשר להמשיך ככה: זהו! אני זז, או אני חייב לצאת, ללכת! להעז, ללמוד משהו וכדומה.
אולם מה עושים כאשר כל הרעיונות נגמרו?
ישנם מצבי חיים של הרגשת דעיכה או משבר אשר בהם התחושה היא שכבר אין רעיון חדש.
יש לי חרדה? אני בדיכאון? (אני מאמין שכל הצרות הנפשיות הן קומבינציה של חרדה+דיכאון. האחד יותר חרד, השנייה סובלת פחות מחרדה ונמצאית בדיכאון. השלישי מרגיש גם וגם, וכולי). איך יודעים? ויותר מכך מה ניתן לעשות?
זהו החלטת לחפש פסיכולוג או מטפל רגשי אחר ואתה לא יודע מה ההבדל. אנסה ברשימה קצרה זו לעשות סדר בין הטיפולים השונים. שים לב, אני מטפל בגישה פסיכואנליטית, כפי שאמרתי, ולכן אני אולי מוטה לכיוון. אולי אני מפשט את התמונה יתר על המידה, אבל חברה טובה לימדה אותי שבשביל לעשות סדר צריך לזרוק חפצים מיותרים. לכן, אלו עיקרי השיטות כפי שאני רואה אותן:
- סוגסטיה (למשל היפנוזה, EMDR, וגם פסיכולוגיה חינוכית Educational Psychology)
- טיפול קוגניטיבי – מלא דוגמאות למשל CBT ולמשל אימון (coaching).
- טיפול ב….אומנות, מוסיקה, בעלי חיים
- פסיכואנליזה.
ועכשיו לתרשים היסטורי: פרויד התחיל לטוות את הטיפול הפסיכואנליטי לאחר שצפה בטיפול בהיפנוזה של פסיכיאטר בשם שארקו, אהרון בק היה פסיכואנליטיקאי אשר ניסה לטפל בדיכאון ודרך עבודתו בנה פרוטוקול ממנו התפתח הטיפול הקוגניטיבי.
ישנם סוגים שונים של טיפול באומנות.זוהי קבוצת טיפולים אשר בעיקרה נובעת מהמסורת הפסיכואנליטית, לפעמים יותר נשענים על פסיכואנליטיקאי בשם יונג, ולפעמים ממקורות יותר וויניקוטיאניים (פסיכואנליטיקאי מפורסם ששמו היה וויניקוט).
מה ההבדל?
אני חושב שההבדל בין הגישות הוא משמעותי. בעצם מדובר במקצועות שונים, ולעיתים כל כך שונים שאנחנו קוראים מאמרים אחרים בירחונים אחרים.
כאן, במסרון הקצר הזה, אתמקד רק בשאלה 'מה עוזר?' לפי כל שיטה.
'הסוגסטיביסטים' חושבים שיש בך משהו לא תקין. אולי טראומה? ולכן הם יכולים להשפיע באופן מובחן על החלק הלא תקין בתוך נפשך, גם מבלי שתשים לב. הם עושים זאת על ידי היפנוזה, או על ידי הטמעת מידע. 'משהו' של המטפל עובר באופן לא מודע אל המטופל.
אני מדלג על הטיפול הפסיכואנליטי לרגע, כי אני שומר את זה לסוף הטוב.
המטפלים הקוגניטיביים, (תחשוב אמריקאית, תחשוב קאוצ'ינג), מאמינים שאתה יכול לחשוב טוב יותר, או נכון יותר ולכן בעזרתך ינסו לשלוט במחשבות ברגשות ובהתנהגות שלך. בשיטה הזאת מאמינים שהשכל הישר עוזר.
הטיפול באומנות נשען בדרך כלל על שיטות תיאורטיות שדיברנו עליהן, ועל הטיפול הפסיכואנליטי שנדון בו עוד רגע. והטיפול הקבוצתי – אותו הדבר רק עם הרבה אנשים.
טיפול פסיכואנליטי יוצא מנקודת ההנחה שהשכל הישר כבר עייף מלחפש פתרונות למצב המצוקה שלך. אין טעם לגייס חלק מותש ולתת לו שוב משימה מתסכלת. לעומת זאת החלק הלא מודע שלך רוחש לפי הבנתנו בתכנים אשר גורמים ללחץ (שווה חרדה) ולעצבות (שווה דיכאון). ויותר מזה הוא מכיל פתרונות חדשים ויצירתיים אשר חסומים על ידי 'השכל הישר'.
אז מה עוזר?
כדאי לאוורר את המחשבות האפלות והנסתרות של הלא מודע. טיפול פסיכואנליטי מאפשר לשוטט למקומות חדשים בנפש. אלו מקומות מדליקים, מרגשים, קצת מסוכנים ואולי כואבים. טיפול נכון מאפשר חוויה של משהו 'חדש' שבא מבפנים.
פוסט זה מתאים למי שמחפש טיפול פסיכואנליטי בתל אביב.
